לחץ להגדלה
לחץ להגדלה
יום ספורט בצבא
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
(לחץ להצגה)
"גיוס" / נתן יהודה
(לחץ להשמעה)
הו רב חובל
(לחץ להשמעה)
החול יזכור
(לחץ להשמעה)
הנסיך הקטן
(לחץ להשמעה)
שמע ישראל - דוד דאור
(לחץ להשמעה)
מלך העולם - שלמה ארצי
(לחץ להשמעה)
רקמה אנושית
(לחץ להשמעה)
בן יפה נולד - רבקה זוהר
(לחץ להשמעה)
מכתב קטן - דני רובס
(לחץ להשמעה)
אנחנו לא צריכים (גשם) - שלמה ארצי
(לחץ להשמעה)
המוהיקני האחרון - מושמע לבקשת זהר על קברו
(לחץ להשמעה)
מי שחלם - להקת הנח"ל
(לחץ להשמעה)
ונתנה תוקף - חנוך אלבלק
(לחץ להשמעה)
תפילת האימהות - גליקריה
(לחץ להשמעה)
מיליון כוכבים
(לחץ להשמעה)
קשת לבנה - מיטל טרבלסי
(לחץ להשמעה)
מה אברך
(לחץ להשמעה)
אנא בכוח - עובדיה חממה
(לחץ להשמעה)
אבינו מלכינו - ברברה סטרייסנד
(לחץ להשמעה)
קצר פה כל כך האביב - יהודה פוליקר, דויד גרוסמן
(לחץ להשמעה)
אצלנו בגן - שי לי עטרי
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
אמא ואבא הדליק/ה נר לזכרו ב-10/10/2017: "יום הולדתך ה42, מדליקים לך נר זיכרון... והכאב מתעצם...".
 
אמא ואבא הדליק/ה נר לזכרו ב-29/09/2017: "ערב יום הכיפורים תשע"ח, סליחה זהר יקר שלנו...על שלא הצלחנו לשמור עליך...".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר זהר מינץ, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר זהר מינץ, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
 
אתר זה נבנה לזכר יקירנו, זהר מינץ ז"ל, שנולד בישראל בשנת 1975 ונהרג בשנת 1996.
זהר היה בן 21 במותו.
נזכור אותו לעד.
יהי זכרו ברוך.

זהר, בן לדורית וחיים, אח לרוני, נולד ב-10.10.75 בקרית חיים. זהר היה ילד שובב שאהב כלבים, נחשים, עקרבים ושאר זוחלים. אהב טיסנים, צלילה ולטייל בארץ. לצד החוש הטכני המפותח שגילה בלימודיו, היה זהר אדם רגיש במיוחד, רגישות שנהג להסתיר תחת מעטה של קשיחות.
זהר למד בקרית ביאליק בבי"ס "נעורים" ובחטיבת הביניים "דפנה". את שעותיו הפנויות העביר בפעילות אינטנסיבית בצופי ים, שם עבר במהרה מדרגת חניך למדריך ופיתח את אהבתו לים.
זהר למד בתיכון אורט בקרית ביאליק במגמת מכונות והצטיין בחינוך גופני ובמקצועות המגמה.
זהר אהב את החיים: רכב על טרקטורונים, אופנועים ומעל הכל אהב את הים ואת חברתו ליאורה. כמו-כן , הושיט כתף וסייע לאביו, חיים, במפעל השיש המשפחתי והתעתד להשתלב בו לאחר שירותו הצבאי.
זהר רצה לשרת שירות קרבי ומשמעותי בצבא, כאביו, בוגר הצנחנים. הוא התקבל לקומנדו הימי שם שרת קרוב לשנה ועבר את רוב שלבי ההכשרה הקשה. מאוחר יותר התנדב זהר לסיירת אגוז המובחרת אשר הוקמה באותם הימים ויועדה לשרות מיוחד בלבנון, שעיקרו התמודדות לא שגרתית עם מחבלים והתקפתם לפני שיגיעו לשטח ישראל. זהר רצה לתרום למדינה ככל שיוכל, דבר יוצא דופן בימים בהם מיחסים לנוער ירידה במוטיבציה. "הוא לא הבין את האנשים המשתמטים מהצבא" אומרת חברתו, "בשיחות שנהלנו אמר שהוא לא אוהב את הג'ובניקים". תמיד כשהגיע הביתה, שאלו אותו חבריו: "זהר, מה קרה? נתת אפטר לצבא?". רוני, אחותו, שאלה את אמם, דורית, האם היה ממשיך בשירותו אם היה יודע שימות בקרב. "כמו שאני מכירה אותו", ענתה אימו, "הוא היה אומר: טוב למות בעד ארצנו, ושועט קדימה".
בחדר של זהר לצד התמונה שלו עם האופנוע הכבד שוכנים המערכת החדשה שרכש, דגל ישראל, הציורים שאהב והדיסקים של שלמה ארצי, להם הקשיב בכל הזדמנות.
בחופשתו האחרונה התעורר לצלילי שירו של שלמה ארצי "חום יולי אוגוסט" שמילותיו "הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב...".
סמ"ר זהר מינץ נהרג בהתקלות של כוח צה"ל עם מחבלים מהחיזבאללה בג'בל סוג'וד שבאיזור הביטחון בדרום לבנון, במהלך קרב פנים אל לפנים.
חבריו ליחידה, שביקרו בבית המשפחה, העניקו לו יותר מפעם אחת את הכינוי גיבור.
מפקד חטיבת גולני, במסגרתה פועלת סיירת אגוז ספד לזהר: "קור הרוח שלך התושיה והיוזמה דחפו אותך קדימה. השתתפת עם היחידה בכל המבצעים המורכבים שלה, מבצעים שבזכותם נחסכו קורבנו רבים מחיילי צה"ל. תמיד היית ראשון עם מקלע האר.פי.די ואיתו גם יצאת למשימה ממנה לא שבת. ביום חמישי בבוקר, אי-שם בקצה איזור הביטחון, בחורש הלבנוני, באיזור שרק אתה וחבריך הייתם בו בתקופה האחרונה, נתקלתם. סגן פרנס נהרג במכת האש הראשונה ואתה ושאר הלוחמים החלטתם להסתער. תוך כדי קרב נפלת כשהמקלע בידיך וחבריך כתף אחת איתך". זהר נפל בשעה שחיפה על רופא היחידה שטיפל במפקדו, צור פרנס, שנפטר מאוחר יותר. רימון שנזרק פגע בו וגרם לפציעתו האנושה ולמרות המאמצים לא הצליח הרופא להצילו.
עשרות זרי חפרחים הונחו על הקבר הטרי. הוריו וחבריו סרבו להיפרד ממנו והמשיכו לעמוד ליד קברו שעה ארוכה.
לזכרו הוקם גלעד בשמורת הטבע בהר ארבל וסירה נקראת על שמו בצופי-ים חיפה

זהר נפל בקרב בעת מילוי תפקידו כלוחם, במבצע התקפי ב-19 בספטמבר 1996, ו' בתשרי תשנ"ז. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין, צור שלום. בן עשרים ואחת בנופלו.

"קצר פה כל כך האביב" מאת הסופר דוד גרוסמן  / אמא


 המשך

איש נדיר  / א ב (מהיחידה)
יום עצמאות 95 אני ומינץ בעונש ,שומרים על קלעת נמרוד שלא תברח...נפגשנו בגדנע,שני צפונים ילדי ים.אבל רק שם בקור לבד בחושך הכרנו ברמת,זיחה ארוכה מאודדד על הכל ליד הקסדה הבוערת...איש עמוק ועניו..גבר.
זהר / אריק דניאל (הדרכה)    לקריאה
זכרון ביום גורלי / ערן מגיני (חבר לצוות)    לקריאה
יזכור / אריאלה     לקריאה
משפחת מינץ היקרה / דב לוטם     לקריאה
בן מחזור / אבי וקרט (חבר ליחידה )    לקריאה
 
לקריאת דברים נוספים לזכרו לחץ כאן  להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©